Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 55a

לְשֶׁבַח; לִשְׁבוּעָה; וְלִשְׁבִיעִית;

Traduction

It is also relevant to an increase in value, as she does not collect the main or additional sums from the increased value of the property in a case where the husband’s estate was not sufficient at the time of his death to pay the entire cost of her marriage contract but the heirs later increased the value of the property; to an oath, because if the wife is required to take an oath in order to receive her marriage contract, the additional sum is also included in that oath; and to the Sabbatical Year, as the marriage contract is not annulled with other debts in the Sabbatical Year, and this includes the additional sum as well.

Rachi non traduit

לשבח. שאמרו בבכורות (דף נא:) אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו הנכסים לאחר מיתת אביהן ולא האשה בכתובתה ותוספת נמי לא גביא משבח ששבחו נכסים לאחר מיתת בעלה:

ולשבועה. לכל מילי דשייכא לישבע על הכתובה כגון הנפרעת שלא בפניו ועד אחד מעידה שהיא פרועה והנפרעת מנכסים משועבדים ומנכסי יתומים דתנן בפרק הכותב (לקמן כתובות פז.) דבעו שבועה אף תוס' נמי בעי שבועה ואע''ג דפוגמת בהאי כללא איתיה איצטריך למינקטיה בהדיא לאשמועינן דפגימת תוספת מהניא להשביעה כפגימת כתובה:

ולשביעית. שאין שביעית משמטת כתובה כשאר שטרות אלא אם כן פגמה וזקפה כדאמרינן במסכת גיטין (דף יח.) ותוספת נמי לא משמט:

Tossefoth non traduit

ולשבח. תוספת היא ככתובה שלא תגבה השבח אבל אי לא הוי תנאי כתובה ככתובה היתה גובה תוספת מן השבח כמו בעל חוב דגבי אפי' משבח שהשביחו יתומים ואע''ג דאין להם על מי לחזור והוי כמקבל מתנה דאמרינן בפרק קמא דבבא מציעא (דף טו.) דלא גבי בעל חוב שבח מיניה משום דאין לו על מי לחזור מכל מקום מן היורשין גבי דלא דמו למקבל מתנה שעליהם מוטל יותר לפרוע חוב אביהם וכן משמע בפרק יש בכור (בכורות דף נא:
ושם) דתנן אין הבכור נוטל פי שנים מן השבח ולא האשה בכתובתה ולא הבנות במזונותיהן ופריך בגמרא והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח ומשני מקולי כתובה שנו כאן והתם בשבח שהשביחו יתומים איירי ולא בשבח של לקוחות מדקתני ולא הבנות במזונותיהן ואי מלקוחות מאי איריא שבח הא קרקע נמי לא גבו דאין מוציאין למזון הבנות מנכסים משועבדים והא דאמר בהמקבל (ב''מ דף קי. ושם) יתומים אומרים אנו השבחנו ובעל חוב אומר אביכם השביח על מי להביא ראיה משמע דאי יתומים השביחו לא היה נוטל בעל חוב שבח התם מיירי כגון שעשאה אביהן לו אותה קרקע אפותיקי ואמר אם לא אפרעך עד זמן פלוני יהיה קרקע זה קנוי לך מעכשיו דהתם ודאי השבח של יתומים דהוי כיורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות דשמין לו וידו על התחתונה ותדע דהא קאמר התם דעל היתומים להביא ראיה מאי טעמא דארעא כיון דלגוביינא קיימא כמאן דגביא דמיא ואי דלא עשאה אפותיקי אמאי חשיב לה בחזקת ב''ח אדרבה הויא בחזקת יתמי דהא מצי לסלוקי ליה בזוזי וב''ח ניתי ראיה:

ולשבועה. פ''ה לענין עד אחד מעידה שהיא פרועה ונפרעת שלא בפניו כו' ולא אתי שפיר למאן דמשוה שאר שטרות לכתובה ונראה לר''י דה''פ ולשבועה שאם נשבעה על הכתובה נשבעה נמי על התוספת דכשבאה לגבות תוספת אינה צריכה לחזור ולישבע:

ולשביעית. תימה דבסוף מסכת שביעית פליגי בהקפת חנות ובשכר שכיר דאיכא למ''ד דאין משמטין ור' יוסי פליג ואמר כל מלאכה שפוסקת בשביעית משמטת ולדידיה ניחא דה''ה דמשמט הקפת החנות וכל מילי אפילו דלאו הלואה ואי לאו דתוספת ככתובה הוי משמט אבל לרבנן דאית להו אין משמט אלא מלוה אם כן אפי' אם אין התוספת ככתובה אינו משמט דלאו הלואה היא ואור''י דלמ''ד בפ''ב דגיטין (יח. ושם) פגמה אע''פ שלא זקפה גבי כתובה דמשמט נפקא מיניה אם פגמה הכתובה הוי כאילו פגמה התוספת וכן למ''ד עד שתפגום ותזקוף אם פגמה וזקפה הכתובה כאילו פגמה וזקפה התוספת:

וּלְכוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְבָנָיו; לִגְבּוֹת מִן הַקַּרְקַע וּמִן הַזִּיבּוּרִית; וְכָל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ; וְלִכְתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין.

Traduction

And with regard to one who writes a document transferring all of his property to his sons and leaves his wife a specific plot of land for her marriage contract, this teaches that she receives both the main and the additional sums of her contract only from that land. The aforementioned halakha also teaches that she collects the payment only from land, and specifically from land of inferior quality; and that a widow loses her ability to collect the main and additional sums as long as she is in her father’s home for more than twenty-five years after her husband’s death; and the principle also applies to the stipulation in the marriage contract that the male offspring inherit their mother’s dowry when her husband passes away in addition to the inheritance they receive together with their other brothers. These halakhot apply equally to the additional sum of the marriage contract.

Rachi non traduit

לכותב נכסיו לבניו. וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה כדאיתא ביש נוחלין (ב''ב קלב.) ותוספת ככתובה:

אין כתובה נגבית אלא מן הקרקע ומן הזיבורית כדתנן בהניזקין (גיטין מח:) וכן תוספת:

כל זמן שהיא בבית אביה. תנן בהנושא (לקמן כתובות קד.) כל זמן שהיא בבית בעלה במשך אלמנותה גובה כתובתה לעולם וכל זמן שהיא בבית אביה שלא היו עובדים אותה היתומים ולא זנין אותה גובה כתובתה עד כ''ה שנים ואם שתקה יתר על כן יום אחד מחלתה וכן תוספת:

כתובת בנין דכרין. כשם שנוטלים נדוניית אבי אמם ומנה מאתים כך נוטלים תוספת:

אִיתְּמַר. כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין, פּוּמְבְּדִיתָא אָמְרִי: לָא טָרְפָא מִמְּשַׁעְבְּדִי, ''יִרְתוּן'' תְּנַן.

Traduction

§ It was stated that there was a debate among the Sages with regard to the stipulation in the marriage contract that the male offspring inherit the sum stipulated in their mother’s marriage contract. The Sages of Pumbedita say: It is not seized from liened property that has been sold by the father. This is because we learned in a mishna (52b) that the text of the stipulation is: They will inherit the money set aside for their mother’s marriage contract. From this phrase it is clear that the stipulation follows the halakhot of inheritance, and therefore their inheritance can be taken only from property in the father’s possession at the time of his death, but not from property that he had sold.

Rachi non traduit

איתמר גרס ולא גרס דאיתמר:

ירתון תנן. אינון ירתון כסף כתובתיך וירושה לא טרפא לקוחות:

בְּנֵי מָתָא מַחְסֵיָא אָמְרִי: טָרְפָא מִמְּשַׁעְבְּדִי, ''יִסְּבוּן'' תְּנַן. וְהִלְכְתָא: לָא טָרְפָא מִמְּשַׁעְבְּדִי, ''יִרְתוּן'' תְּנַן.

Traduction

The residents of Mata Meḥasya say: It is seized from liened property that has been sold. Their tradition is that the mishna states that the text of the stipulation is: They will take the money set aside for their mother’s marriage contract. It is as if the husband transferred this property to the sons, and as their acquisition precedes those of the other buyers, they may seize the sold property from the buyers. The Gemara concludes that the halakha is that it is not seized from liened property that has been sold, as the mishna states: They will inherit.

Rachi non traduit

יסבון תנן. לשון ב''ח:

Tossefoth non traduit

יסבון תנן. ואם תאמר תקשי ליה מתניתין דמי שהיה נשוי (לקמן כתובות דף צ.) דתנן שניה ויורשיה קודמין ליורשי ראשונה וי''ל דהתם דחי לה לעולם אחת בחייו ואחת במותו אין לה כתובת בנין דכרין ומאי קודמין קודמין לנחלה:

מִטַּלְטְלִי וְאִיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ — בְּלָא שְׁבוּעָה,

Traduction

There is another dispute between the Sages of Pumbedita and the residents of Mata Meḥasya, with regard to one who set aside payment for his wife’s marriage contract from movable property, and these objects are in their pure, unadulterated state at the time of the execution of the marriage contract after the husband’s death. In this case, all agree that the widow may take them without an oath that confirms that her husband did not leave her any other money for the payment of her marriage contract, as it is clear that he set aside these objects for that purpose.

Rachi non traduit

מטלטלי ואיתנהו בעינייהו. המייחד מטלטלין לכתובת אשתו ומת והן בעין והיא נפרעת מהן נוטלתן שלא בשבועה דטעמא מאי אמור רבנן מנכסי יתומין לא תפרע אלא בשבועה דחיישינן דלמא צררי אתפסה והכא היינו צררי דאתפסה:

Tossefoth non traduit

נראה כפי' ר''ח דגריס ברישא ייחד לה ארעא בארבע מצרנהא ואח''כ גריס מטלטלי ואיתנהו בעינייהו והשתא אתי שפיר דלא הזכיר יחוד גבי מטלטלי משום דכבר הזכיר יחוד גבי ארעא ועלה קאי אבל לספרים דגרסי מטלטלי ואיתנהו בעינייהו ברישא תימה דלא קאמר ייחד לה מטלטלי כיון דלא דיבר כלום ביחוד:

לֵיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ — פּוּמְבְּדִיתָא אָמְרִי: בְּלֹא שְׁבוּעָה. בְּנֵי מָתָא מַחְסֵיָא אָמְרִי: בִּשְׁבוּעָה. וְהִלְכְתָא: בְּלֹא שְׁבוּעָה.

Traduction

However, if the movable objects are not in their pure, unadulterated state, e.g., they were lost, the Sages of Pumbedita say that she takes the payment for her marriage contract from other property, as all of the husband’s property is liened to the marriage contract without an oath. The residents of Mata Meḥasya say she takes her payment only with an oath, because of a concern that she may have already received other property as payment for her marriage contract. And the halakha is that she may take it without an oath, in accordance with the opinion of the Sages of Pumbedita.

Rachi non traduit

ליתנהו בעינייהו. כגון שאבדו:

בלא שבועה. דכיון דאבוד הני לא אתפסה אחריני וכל נכסיו אחראין לכתובתה ונפרעת מן הקרקעות:

יַיחֵד לַהּ אַרְעָא בְּאַרְבְּעָה מִצְרָנֶהָא — בְּלָא שְׁבוּעָה. בְּחַד מִצְרָא — פּוּמְבְּדִיתָא אָמְרִי: בְּלָא שְׁבוּעָה. בְּנֵי מָתָא מַחְסֵיָא אָמְרִי: בִּשְׁבוּעָה. וְהִלְכְתָא: בְּלָא שְׁבוּעָה.

Traduction

If he set aside land for her, which he demarcated on all four of its borders, she seizes the land without an oath. If he demarcated it on only one border, which is not as clear an indication, the Sages of Pumbedita say she takes it without an oath, and the residents of Mata Meḥasya say she takes it with an oath. And the halakha is that she takes it without an oath.

Rachi non traduit

בארבעה מצרנהא. שייחד לה קרקע וכתב לה בארבעה המצרים שלה בחייו לעשותה אפותיקי לכתובתה ומת נפרעת הימנה בלא שבועה דודאי תו לא מתפיס לה צררי אחריני:

בשבועה. דכיון דלא כתב לה ארבעה המצרים אין זו סמיכה לסמוך עליה והרי היא כמי שלא ייחד ואיכא למיחש לצררי:

אָמַר לְעֵדִים ''כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְהַבוּ לֵיהּ'', קְנוֹ מִינֵּיהּ — לָא צְרִיךְ אִימְּלוֹכֵי בֵּיהּ. לָא קְנוֹ מִינֵּיהּ — פּוּמְבְּדִיתָא אָמְרִי: לָא צְרִיךְ אִימְּלוֹכֵי בֵּיהּ, בְּנֵי מָתָא מַחְסֵיָא אָמְרִי: צְרִיךְ אִימְּלוֹכֵי בֵּיהּ. וְהִלְכְתָא: צְרִיךְ אִימְּלוֹכֵי בֵּיהּ.

Traduction

Furthermore, they had a dispute in a case where someone told witnesses: Write and sign a deed of gift and give it to the intended recipient of the gift. In such a case, if the witnesses acquired it from him on behalf of the recipient by performing a formal act of acquisition, they do not need to consult with him again, as there can be no retraction after a formal acquisition. But if they did not acquire it from him, the Sages of Pumbedita say they do not need to consult with him again, and the residents of Mata Meḥasya say they must consult with him. And the halakha is that they must consult with him again.

Rachi non traduit

אמר לעדים כתבו וחתמו. כגון מתנת קרקע:

לא צריך לאימלוכי ביה. אם עדיין עומד בדבורו שיכתבו לו דכיון דקנו ממנו סתם קנין לכתיבה עומד [ב''ב מ.]:

Tossefoth non traduit

כתובו וחתומו והבו ליה קנו מיניה לא צריך לאמלוכי ביה. וה''ה אפי' לא אמר כתובו וחתומו כיון דקנו מיניה לא צריך לאמלוכי ביה דסתם קנין לכתיבה עומד כדאמרינן בחזקת הבתים (ב''ב דף מ. ושם) ולא נקט כתובו וחתומו אלא משום סיפא דאפילו הכי צריך לאמלוכי ביה וטעמא כיון דבעין יפה נותן שמקנה לו מיד ואינו רוצה להמתין עד שילך ויזכה בשדה יש לנו לומר דייפה כחו נמי לענין כתיבה דסתם קנין שבש''ס היינו קנין חליפין ומיהו למ''ד אחריות לאו טעות סופר הוא צריך לאמלוכי ביה לכתוב בו אחריות כדאמר שמואל בפרק קמא דב''מ (דף יד.) שעבוד צריך לימלך אבל למ''ד טעות סופר הוא אין צריך לימלך ומיהו אם רוצה יכול לחזור בו כדאמרינן בהמוכר הספינה (ב''ב דף עז. ושם) זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה ופר''י ב''ר מרדכי בשם ריב''א דדוקא בשטר מכר חוזר שאינו רוצה שיהיה עליו שעבוד בשטר דשטר מכר טריף ממשעבדי אבל במתנה שאין השטר אלא לראיה אף בשטר אינו יכול לחזור דעבדינן תקנתא לרמאה דמוכחא מילתא שרוצה לחזור ממתנה ור''ת מפרש דאף במתנה חוזר בשטר משום דלא ניחא ליה דליפשו שטרי עילויה שיסברו העולם שהוא שטר מכר שיש שעבוד ונמנעים מלהלוות לו וזיילי נמי נכסיה כשיצא קול שמכר קרקעות או נתן ואע''ג דתנן בפרק גט פשוט (ב''ב דף קסח.) מי שנמחק שטר חובו שבא לב''ד ועושין לו שטר אחר ולא חיישינן שמא יסברו שזהו שיעבוד חדש מה שכותבין לו עתה דמשום הך חשש אין לנו להפסיד לזה זכותו שכבר היה לו שטר. [וע''ע תוס' סנהדרין כט:

ד''ה הודה]:

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְכוּ'. אִיתְּמַר. רַב וְרַבִּי נָתָן, חַד אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְחַד אָמַר: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.

Traduction

§ The mishna states that Rabbi Elazar ben Azarya says that a woman who collects the payment for her marriage contract after marriage receives the main and additional sums, while one who collects it after betrothal receives only the main sum. It was stated: Rav and Rabbi Natan differed with regard to this issue. One said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya. And one said the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya.

תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי נָתָן הוּא דְּאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי נָתָן דְּאָזֵיל בָּתַר אוּמְדָּנָא. דְּאָמַר רַבִּי נָתָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בִּמְסוּכָּן,

Traduction

It may be concluded that Rabbi Natan is the one who said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya, as we have heard that Rabbi Natan follows the principle of assessing intention. Even if one did not make an explicit statement, the court assesses what his intention must have been and decides the halakha based on that assessment. It is clear that he follows this principle, as Rabbi Natan said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri in the case of an ill person in danger. If this person says: Write a bill of divorce for my wife, that is understood as: Write it and give it to her, as his intention is to absolve her from the requirement of levirate marriage by means of the bill of divorce. Although he did not explicitly state this, Rabbi Natan holds that in such a situation the court assesses that this was the husband’s intent and follows it.

Rachi non traduit

בתר אומדנא. אומד הדעת בדבר שאינו מפורש אומדין בית דין ואומרים סתם איניש להכי איכוון דלא כותב לה ממונו חנם אלא לחיבת ביאה:

במסוכן. במסכת גיטין (דף סה:) המפרש והיוצא בשיירא ואומר כתבו גט לאשתו אע''פ שלא אמר תנו הרי אלו יכתבו ויתנו דמחמת טרדתו שהוא בהול על נפשו לא הספיק לגמור דבריו ומעיקרא לכתבו ותנו נתכוון ר''ש שזורי אומר אף המסוכן הגוסס והיינו בתר אומדן דעתא דאמרינן לא אמר כתבו אלא שיתנו הואיל ומסוכן הוא לא נתכוון לצחק בה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source